פסק-דין בתיק דמ"ר 16514-08-10

זוהי תביעה להשבת כספים שניטלו לפי הנטען במרמה ולתשלום הפרשי שכר.

רקע

1.         התובע, מהגר עבודה מהודו, הגיע לארץ בחודש דצמבר 2007, לצורך עבודה כמטפל סיעודי.

2.         התובע היה בעל אשרת עבודה למשך שישה חודשים ומאז נעדר רישיון לעבוד.

3.         לטענת התובע הוא נשכר על ידי הנתבעת 1 לעבוד כמטפל סיעודי אצל אמה- הנתבעת 2. בכתב התביעה מציין התובע כי עבד אצל האם במשך יומיים מיום 16.11.09 ועד ליום 17.11.09. עוד נטען בכתב התביעה כי הנתבעת 1 הוציאה ממנו כספים במרמה, ותוך ניצול מצוקתו, בטענה כי כספים אלה נדרשים לצורך השגת והסדרת ויזה עבורו. על מנת להסדיר הוצאת הויזה העביר לטענתו לידי הנתבעת 1 סכום כולל של 18,400 ש"ח. כמו כן לטענתו לא שילמו לו הנתבעות את שכר עבודתו בעד היומיים בהם עבד בסך 350 ש"ח.

4.         בכתב ההגנה מכחישות הנתבעות את טענות התובע ומבקשות למחוק את התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית לבית הדין ומכיוון שלטענתם אף לשיטת התובע מדובר בסכסוך כספי טהור.

5.         התובע הגיש תצהיר עדות מוקדמת וביום 29.8.10 נחקר בחקירה נגדית ומאז יצא את הארץ. מטעם הנתבעות העידה הנתבעת 1 בדיון שהתקיים ביום 20.9.12.

דיון והכרעה

6.         כאמור, טוען התובע כי העביר לידי הנתבעת 1 כספים על מנת שזו תסדיר עבורו ויזה לצורך העסקתו, אלא שבסופו של דבר לא הוסדרה הויזה והנתבעת אף לא רשמה אותו בלשכת עבודה פרטית. לפיכך דרש מהנתבעת להשיב לו את הכספים שניטלו ממנו במרמה ותוך ניצול מצוקתו, כאשר לטענתו אביו בהודו חלה והוא היה זקוק לויזה בדחיפות על מנת לצאת את הארץ לבקרו ולפיכך הסכים לשלם לנתבעת כל סכום שביקשה, אך הנתבעת  התעלמה מדרישתו.

7.         התובע מבסס את תביעתו על תמליל הקלטה של שיחה שערך עם הנתבעת 1 ממנה עולה לכאורה כי התובעת מודה בקבלת הכספים מן התובע. אלא שלטעמי אין להסתמך על תמליל השיחה שבין התובע לבין הנתבעת. תמליל זה הוגש לתיק בית הדין שלא בהתאם לכללים המחייבים, אין ללמוד מתוכו את אשר מבקש התובע ללמוד ומדובר בתמליל מקוטע ובלתי ברור לחלוטין.

יתרה מכך, הוכח כי ההקלטה הושגה בדרך פסולה - התובע וחברו "כלאו" את הנתבעת 1 ברכבה למשך כ- 8 שעות, תוך שהם מצויים עמה ברכב ומתישים אותה עד שלטעמם הצליחו לחלץ ממנה הודאה. יש לציין כי הנתבעת 1 הינה אישה מבוגרת ונכה. ( ראה הודאת התובע עמ' 7 לפרוט' ש' 16-26 ).

8.         עולה איפוא כי ההקלטה הושגה בדרך של ביצוע עבירה ותוך פגיעה בפרטיותה ובכבודה של הנתבעת. משכך, אין לתת יד להכשרת ראיה פסולה שהושגה ונמסרה בדרכים בלתי חוקיות, תוך פגיעה בזכויות יסוד של מי מהנתבעות לפיכך איני מקבל את ההקלטה כראיה קבילה.

9.         מלבד לאותו תמליל אין לה לתביעת התובע על מה שתסמוך. התובע לא הביא ולו ראיה לכאורה להוכחת תביעתו, וגרסתו נמצאה רצופת סתירות ובלתי מהימנה. כך למשל בכתב התביעה ציין התובע כי עבד אצל הנתבעות במשך יומיים. בתצהיר העדות המוקדמת (סעיף 16 - נספח ג' לתביעה)  ובמכתב קו לעובד שצורף לכתב התביעה כנספח ב', צוין שהתגורר אצל הנתבעת 2 במשך חודשיים ואילו בחקירה הנגדית אישר כי מדובר ביום אחד בלבד וכי לא התגורר מעולם אצל הנתבעת 2 (עמ' 5 לפרוט' ש' 8).

10.       בנוסף, מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי מי שתיווך בין התובע לבין הנתבעת 1 היה אדם בשם פליקס. אותו פליקס היה מעורב באופן פעיל לאורך כל התנהלותו של התובע מול הנתבעת 1 . (ראה עמ' 3 לפרוט' ש' 24-25 ; עמ' 5 ש' 18; עמ' 6 ש' 19, ש' 23) ואף היה נוכח בשיחה בה הוקלטה הנתבעת 1 עת "נכלאה" ברכבה על ידי פליקס והתובע. שמו של פליקס לא אוזכר לא בכתב התביעה ולא במסגרת תצהיר עדותו הראשית. כמו כן, חרף היותו של פליקס גורם משמעותי אשר ביכולתו לשפוך אור על נסיבות התביעה, הוא לא זומן לעדות מטעם התובע.

הלכה היא, כי עד רלוונטי אשר לא זומן לעדות על ידי הצד העשוי להיבנות מעדותו, תישקל עובדה זו לחובתו של אותו צד. בנסיבות שבפניי, משפליקס אשר היה יכול לתמוך בגרסת התובע לא זומן לעדות, אי זימונו יש בו להוסיף נדבך נוסף לדחיית גרסתו של התובע. 

11.       התובע אף הודה כי הגיע לארץ לאחר ששילם בהודו סכום של 7,000$ לחברת FLYING VIZA וכשבידו כסף רק עבור הוצאות. כשנשאל מהיכן השיג את הסכומים שלטענתו העביר לנתבעת 1, השיב כי הלווה מחברים (עמ' 6 ש' 24-25), אך שוב בחר שלא לזמן לעדות אף לא אחד מאותם חברים מהם לווה את הכספים.

12.       זאת ועוד, בכתב התביעה נטען כי התובע עבד אצל הנתבעות במשך יומיים, כמטפל סיעודי לנתבעת 2, בשכר חודשי של 3,850 ש"ח ומתוך כך נתבע שכר עבודה עבור יומיים אלה לרבות פיצוי בגין הלנת שכר (סעיפים 16-19 לכתב התביעה). אלא שבתצהיר התובע אין זכר לתביעתו לשכר עבודה בגין שני ימי העבודה הנזכרים.

אם בכך לא די, הרי שבחקירתו הנגדית שינה התובע גרסתו וטען  כי הוא וחברו פליקס עבדו יום אחד  בניקיון בביתה של הנתבעת 2 (עמ' 5 ש' 8) כאשר לרגע לא טען כי לא שולמה לו בעד העבודה תמורה, כך גם ב"תמליל" אשר הוגש כראיה מטעם התובע לא נזכרה כל דרישה לתשלום בעד שני ימי עבודה.

13.       נוכח האמור, נדחית התביעה על כל עילותיה.